ד"ר שיבי דרורי
תחומי העניין המדעיים שלי הינם בתחום מדעי הצמח, וכוללים חמישה תתי-תחומים:
א. אגרוטכנולוגיה של גפן- תגובת עקה, גנומיקה ופנוטיפ, בפרט חקר אוכלוסיות הענבים הישראליות העתיקות.
ב. בוטניקה יישומית, בעיקר אפיון ושימוש במטבוליטים משניים של צמחים למטרות רפואיות.
ג. השפעות של פלסמת קרה על נביטת זרעים
ד. מחקר ופיתוח טכנולוגיות יינניות חדשניות לשיפור איכות היין.
ה. הוראה בתחום היין
פעילות המחקר
החל מהתואר השני באוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, התעניינתי בתגובת צמחים ליובש ומליחות, ועבדתי על טרנספורמציה של עגבנייה עם הגן betA לייצור יתר של פרולין בעגבניית M82. מחקר זה דרש פיתוח של פרוטוקול טרנספורמציה יעיל חדש, והסתיים עם רמות גבוהות יותר של פרולין שהובילו לעמידות טובה יותר למליחות. במהלך הדוקטורט הישיר אותו ביצעתי גם כן בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, גיליתי את הפונקציה של ATSP, חלבון חדש ב- A. thaliana ממשפחת חלבוני SP (חלבונים יציבים) המקנים לצמח עמידות למליחות. מצאתי שהמבנה של חלבון ATSP שונה מזה של SP1 מהצפצפה, ושאובדן התפקוד שלו המוענק על ידי siRNA מוביל לעיוות בדופן התא בשינוי של מטריצת הפקטין בדופן התא. בנוסף, מצאנו כי אובדן תפקוד מוביל לשינויים בתגובת אטיולציה ובמבנה השורש. צמחי הנוקאאוט הראו עמידות נמוכה יותר למליחות.
הכרה אקדמית
1. אגרוטכנולוגיה של גפן
לאחר הדוקטורט הסטתי את תחום העניין העיקרי שלי לכיוון גפן ואנולוגיה, בתחום רחב החוקר את הקשר בין אגרוטכניקה של כרמים ואיכות היין. מוניתי כחוקר במרכז המו"פ האזורי מזרח באריאל, ופיתחתי את המעבדה לחקר היין ואת היקב המחקרי. ערכתי מחקרים רבים ומגוונים, ביניהם: חקר ההשפעות של שיטות גיזום שונות המאושרות לשימוש בשנת שמיטה, והשפעתן על הפיזיולוגיה של הגפן ואיכות היין, ההשפעות של תזמון דילול אשכולות ענבים על הפיזיולוגיה של הגפן, מסלולים גנטיים ואיכות היין, השפעות רמת ההשקיה בגפנים על איכות היין, התאמת זני ענבים לגידול בנגב, ועוד. עם זאת, עיקר העניין של קבוצתי בתחום הגפן והאנולוגיה הוא באיסוף, אפיון וניתוח אוכלוסייה של אוכלוסיות הענבים האנדוגניים בישראל. פרויקט זה, שהוא פרויקט חיים, זכה להתעניינות רבה מצד העיתונות הבינלאומית (ניו יורק טיימס, CNN) והוצג כאחת מ"התגליות המדעיות הישראליות וההתפתחות שהשפיעו על העולם" על ידי MOST הישראלי בנמל תעופה בן גוריון. אספנו ואפיינו גנטית אוכלוסייה של למעלה מ-120 גפנים מבויתות (Vitis sylvestris), ויותר מ-90 זני גפנים מבויתות (Vitis vinifera sativa). נטענו באריאל אוסף כרמים רחב, ואנו מאפיינים את האנטומיה, הפנולוגיה, המורפולוגיה, היבול, הרגישויות ואיכות היין. לאחרונה, מאמר שאנו חלק ממנו, המתאר מאמץ מדעי גדול להבין את ביות הגפנים פורסם בכתב העת Science ומתאר את מרכזיותה של אוכלוסיית הגפן הישראלית בביות הגפן בעולם.
בכדי לסייע לתעשיה הישראלית, לאחר פיתוח פרוטוקול יעיל לניקוי וירוסים, אנו מנקים כיום מגוון רחב של זנים אלו, באמצעות כלים ביוטכנולוגיים, לטובת הטמעה בתעשיית היין. בנוסף, הוענקו לנו מענק מחקר על ידי הקרן הלאומית למדע לזיהוי זרעי ענבים ארכיאולוגיים-בוטניים, באמצעות האוסף שלנו ושרידים ארכיאולוגיים שנחפרו מאתרים חשובים בישראל.
2. בוטניקה יישומית
בעיקר אפיון ושימוש במטבוליטים משניים של צמחים למטרות רפואיות. בתחום זה היינו מעורבים בכמה מאמצים לפיתוח תרופות בוטניות. המאמץ כולל פיתוח תמצית נוגדת סוכרת מצמח הסירה הקוצנית, ושימוש בגפת ענבים כחומר למניעת התסמונת המטבולית, עם פרופ' טובית רוזנצוויג, תמצית נוגדת חרדה מטיון דביק עם פרופ' אלברט פנחסוב ופיתוח תרופה נגד סרטן השד טריפל נגטיב מצמח האמברוסיה עם פרופ' מיכאל שרמן. בנוסף, אנו מתעניינים בניתוח וניצול של מטבוליטים שניוניים שמקורם בענבים, כולל פלבנואידים ותרכובות שאינן פלבנואידים כגון רסברטרול.
3. השפעות של פלזמה על נביטה של זרעים
עבודה חדשנית זו נעשתה בשיתוף עם קבוצתו של פרופ' אדוארד בורמשנקו. פיתחנו שיטה לטיפול בזרעים עם פלזמה קרה של אוויר, המראה ירידה בזווית המגע של המים עם קליפת הזרע. כמו כן הראינו לראשונה כי הטיפול בפלזמה מביא לקליטת מים מהירה יותר ושיעורי נביטה ומהירות נביטה גבוהים יותר עבור מינים שונים. מאמץ זה הוביל לפטנט בתחום, ולפרסומים בעלי אימפקט גבוה שהם הרפרנס המדעי בתחום מתפתח זה כיום.
4. חקר ופיתוח טכנולוגיות יינניות חדשניות לשיפור איכות היין
תחום זה פיתחנו מספר טכנולוגיות, אשר נרשמו כפטנט. בתחום בקרת התסיסה פיתחנו רובוט שיכול לשלוט בתסיסה של יין במיכלים גדולים, לערבב, לדגום ולנתח את היין תוך כדי התהליך. פרויקט זה זכה למימון של רשות החדשנות, במסגרת חברת חממה (טרנדליינס). המצאה שנייה שזכתה במענק קמין היא פיתוח מערכת התבגרות היין "המיטוכונדריה" המוגנת בפטנט שלנו. הראינו כי סוג חדש זה של חבית אלון יכול להפחית באופן דרמטי את עלות היישון ואת הזמן. לבסוף פיתחנו רובוט לניקוי משקעים מחביות ללא הזזתן ממקומן וללא ריקונן. פרויקט זה נבחר כאחד מהפרוייקטים הראשיים במיזם הבוסטר באוניברסיטת אריאל, והוקצה מימון למסחורו.
5. הוראה
יזמתי את לימודי מסלול היין במחלקה להנדסה כימית, ואני עומד בראשה מזה 5 שנים. הקמת המסלול כללה חוקרים מתאימים בתחום, כתיבת ההרצאות ותוכנית המעבדה והסילבוסים.